האריז"ל — ביוגרפיה

מיהו האריז"ל?

רבי יצחק לוריא אשכנזי, המכונה "האר"י" או "האריז"ל" (ה'רצ"ד–ה'של"ב / 1534–1572), היה מגדולי המקובלים בכל הדורות. הוא ייסד את הקבלה הלוריאנית — השיטה הקבלית הדומיננטית שעיצבה את המחשבה היהודית מאז המאה ה-16. למרות שנפטר בגיל 38 בלבד, בשנים הקצרות שבהן פעל בצפת שינה את כל עולם הקבלה.

הכינוי "אריז"ל" הוא ראשי תיבות: אדוננו רבינו יצחק ז"ל (זכרו לברכה). הכינוי "האר"י" נבנה מראשי התיבות: אלקי רבי יצחק, ומשמעותו "אריה", כרמז לאריה מלכות שבמרכבה.

ילדות ונעורים — מירושלים לקהיר

רבי יצחק לוריא נולד בירושלים, כנראה בשנת ה'רצ"ד (1534), לאביו שלמה לוריא אשכנזי ולאמו שהייתה ממשפחת ספרד. אביו נפטר בעודו קטן, ואמו נסעה עם בנה לאחיה ר' מרדכי פרנסס, שהיה מהעשירים בקהיר. ב

קהיר קיבל לוריא את חינוכו התלמודי אצל ר' בצלאל אשכנזי (בעל ה"שיטה מקובצת") ואצל הרב דוד בן זמרה (הרדב"ז). בשנות נעוריו הראה כישרון מיוחד בלימוד, וכבר בגיל צעיר נחשב לעילוי.

בשנים שבין גיל כ-20 לשנת עלייתו לצפת (ה'של"א, 1570), שהה לוריא בגפרון על גדות הנילוס, בבידוד מרצון, ועסק בלימוד הזוהר. על פי המסורת, לא דיבר בימי חול אלא בעברית, ובשבת בלבד דיבר עם אשתו בארמית. תקופה זו של בידוד מסטי היא שבנתה את היסודות לשיטתו הקבלית.

צפת — שנות הפריחה (ה'של"א–ה'של"ב)

בסביבות שנת ה'של"א (1570) עלה האר"י לצפת שבגליל. בצפת של אותה תקופה כבר שכנו גדולי הדור: ר' יוסף קארו (בעל השולחן ערוך), ר' משה קורדובירו (הרמ"ק, בעל פרדס רימונים), ר' משה אלשיך, ור' שלמה אלקבץ. האר"י הצטרף לחבורה זו, ולמד תחילה עם הרמ"ק עד שנת ה'של"א בה נפטר הרמ"ק.

לאחר פטירת הרמ"ק, נטל האר"י את מקומו כמנהיגה הרוחני של הקהילה הקבלית בצפת. סביבו נתקבצה חבורת תלמידים שכללה בין השאר:

• רבי חיים ויטאל (א'ש"ב–ת"פ / 1542–1620) — תלמיד הראשי ומתעד תורתו
• רבי יוסף אבן טבול — תלמיד חשוב שדרכו הגיעו גרסאות מוקדמות לכתב
• רבי משה יונה ועוד תלמידים

פטירה

בשנת ה'של"ב (1572), פחות משנתיים לאחר בואו לצפת, נפטר האר"י מדבר בגיל 38. ר' חיים ויטאל, תלמידו הראשי, הוא שעמל לאחר מכן על ריכוז ועריכת תורת רבו לספרים שנשתמרו עד ימינו — ובראשם עץ חיים ושמונה שערים.

---

מקור: Jewish Encyclopedia, "Luria, Isaac" (Funk & Wagnalls, 1901–1906). נחלת הכלל. Wikipedia HE — "רבי יצחק לוריא" (CC-BY-SA 4.0) — לייחוס מלא ראו ויקיפדיה.