בית המדרש של צפת

צפת במאה ה-16 — ראשית הרנסנס הקבלי

בין שנות ה'ר"ס לה'ש"ל (1500–1570) הפכה צפת שבגליל העליון למרכז הרוחני הגדול ביותר של היהדות. גירוש ספרד (1492) הביא לעיר גלים של מקובלים, פוסקים ומשוררים. בצפת נוצר שילוב נדיר: קהילה אינטלקטואלית צפופה, פורייה, עם ספריות עשירות ורשתות קשרים הדוקות.

ר' משה קורדובירו — הרמ"ק (ר"פב–ש"ל / 1522–1570)

הרמ"ק הוא המוביל הבלתי-מוכחש של הקבלה הצפתית לפני עליית האר"י. חיבורו המונומנטלי פרדס רימונים (ה'ש"ח, 1548) — ספר בן 32 שערים — הוא הסינתזה הגדולה הראשונה של הקבלה הקלאסית. הרמ"ק ביקש לאחד בין שיטות שונות של הזוהר, ספר יצירה, ופרשנים קדומים, ולבנות שיטה פילוסופית-מיסטית עקבית.

כשהגיע האר"י לצפת בשנת ה'של"א, למד תחילה עם הרמ"ק. רק לאחר פטירת הרמ"ק נטל האר"י את מנהיגות החבורה.

ספריא — פרדס רימונים: Pardes_Rimonim — עברית, נחלת הכלל.

ר' יוסף קארו (ה'ר"פח–ה'של"ה / 1488–1575)

מחבר הבית יוסף והשולחן ערוך, ר' יוסף קארו היה גם מקובל. במגיד מישרים — יומן קבלי שניהל — מתוארות חוויות מיסטיות שניתנו לו על ידי "המגיד". קארו התגורר בצפת משנות ה'ש, ועמו ישב האר"י לפרקים.

ר' שלמה אלקבץ (ה'ר"ס לפ' – ה'של"ח לפ')

מחבר הפיוט לכה דודי — שירה קבלית לקבלת שבת. אלקבץ הביא לצפת מקהיר ואדריאנופול רוחות חדשות של מיסטיקה שבתית.

חבורת האריז"ל — תלמידי הבית

האר"י בנה בצפת חוג לימוד אינטנסיבי ומסוגר. בניגוד לשיטת הרמ"ק שכתבה ולימדה פומבית, האר"י לימד בעל פה בלבד. תלמידיו תעדו את תורתו:

ר' חיים ויטאל (א'ש"ב–ת"פ / 1542–1620)

תלמיד הראשי וה"כלי שני" של האר"י. ויטאל ריכז את הלימודים בקובצים שנקראו לימים שמונה שערים ועץ חיים. הוא דאג לשמור את הכתבים לעצמו בתחילה, ורק לאחר מכן נמסרו לבנו שמואל ולאחרים לעריכה.

ר' יוסף אבן טבול

תלמיד חשוב שהשאיר כתבים עצמאיים. גרסאותיו של אבן טבול לתורת האר"י שונות בפרטים מגרסאות ויטאל, ומשמשות לחוקרים כחומר להשוואה.

מה שינתה הצפתיות?

צפת הייתה מוקד שלושה זרמים שהשפיעו על כל יהדות אחר-כך:

1. הקודיפיקציה ההלכתית (קארו) — אחידות ההלכה
2. הקבלה הספקולטיבית (הרמ"ק) — שיטה פילוסופית-מיסטית
3. הקבלה האינטואיטיבית-נסתרת (האר"י) — חוויה ישירה, תורה בעל-פה

שלושת הזרמים הללו, שהשתנו בצפת בחצי מאה אחת, עיצבו את היהדות החרדית, הספרדית, והחסידות כולה.

---

מקורות: Jewish Encyclopedia, "Cabala" (1906). נחלת הכלל. פרדס רימונים, ר' משה קורדובירו (ה'ש"ח). ספריא — נחלת הכלל.