עץ חיים — מבוא

מהו עץ חיים?

עץ חיים הוא הטקסט המרכזי של הקבלה הלוריאנית. הספר מכיל את תורת האריז"ל בצורתה המפורטת ביותר, כפי שנאספה ועורכה על ידי תלמידו ר' חיים ויטאל. שמו בא מהפסוק "עץ חיים היא למחזיקים בה" (משלי ג:יח), שזיהה את התורה עם עץ האדן וסמל חיי האין-סוף.

מבנה הספר

עץ חיים מחולק לשני חלקים עיקריים:

עץ חיים — חלק ראשון (שערים א–כה)

עוסק ביסודות הקוסמולוגיה הלוריאנית:

• שערים א–ג: הצמצום, הקו, הרשימו, וא"ק (אדם קדמון)
• שערים ד–ח: עולם האצילות, הפרצופים
• שערים ט–כ: ז"א ונוקבא, יחודי הספירות
• שערים כא–כה: עולמות בי"ע (בריאה, יצירה, עשייה)

עץ חיים — חלק שני (שערים כו–נ)

עוסק ביחסים בין העולמות, נשמות, ורפ"ח ניצוצות.

תולדות החיבור

האריז"ל לא כתב ולא הניח כתב-יד בעצמו. כל תורתו הועברה בעל-פה לתלמידיו, ובעיקר לר' חיים ויטאל, שרשם אותה בשוטף בין ה'של"א לה'של"ב (1570–1572) ובשנים שלאחר מכן.

ויטאל ריכז את הרשומות לקובצים שנקראו "כתבי האר"י". הוא דאג לשמור על הכתבים ולא שחרר אותם לציבור בחייו. רק לאחר מותו, בנו שמואל ויטאל ור' מאיר פופרס סידרו ועיבדו את הכתבים, ונתנו להם את הצורה שנדפסה בקורז'ץ בשנת תקמ"ב (1782).

שלבי העריכה:

1. ויטאל עצמו — ריכוז בעל-פה ורישום ראשוני (ה'של"א–ת"פ)
2. שמואל ויטאל — עריכת "כתבי האר"י" לפי ה"נוסח א'" (המאה ה-17)
3. ר' יעקב צמח — סידור וריכוז גרסאות (ה'ת–תי"ב)
4. ר' מאיר פופרס — עריכה סופית ועיצוב מבנה עץ חיים שלפנינו (תי"ב–תק"מ)

עץ חיים שנדפס (קורז'ץ 1782) הוא תוצאת עיבוד מתמשך זה.

מדוע קשה לקרוא עץ חיים?

עץ חיים מניח ידע מוקדם נרחב:

• מינוח ספירות מהזוהר (אין הגדרות)
• היכרות עם שיטת הרמ"ק (פרדס רימונים)
• הבנת שיטת הצירופים של ספר יצירה
• יכולת לקרוא ארמית מקורית (חלק מהטקסט)

קורא שפותח את הספר בשער א פרק א ללא הכנה, יתקשה מהשורות הראשונות. לכן נחוץ מדריך קריאה — ראה את עמוד מדריך הקריאה.

טקסט המקור

"דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים היה אור עליון פשוט ממלא כל המציאות ולא היה שום מקום פנוי בבחי' אויר ריקני וחלל אלא הכל היה ממולא מן אור א"ס פשוט ההוא" — עץ חיים, שער א פרק א. ספריא — נחלת הכלל.

---

מקור: עץ חיים, ר' חיים ויטאל (א'ש"ב–ת"פ), ערוך ע"י ר' מאיר פופרס (נדפס קורז'ץ תקמ"ב). טקסט עברי: ספריא (נחלת הכלל). API: Etz_Chaim